ערב תשעה באב תשפ"ה
קיצור הלכות תענית תשעה באב שחל במוצאי שבת והתענית בכלל
א. תענית ט' באב אסור בחמישה דברים:
1. אכילה ושתייה 2. רחיצה 3.סיכה 4. נעילת הסנדל 5. תשמיש המיטה.
ואין ללבוש בגדים מכובסים ביום זה, ולכן מי שעדיין לא הכין בגדים משומשים יכול לעשות זאת בשבת שלא תהיה ניכרת ההכנה, דהיינו בבוקר כשקם יחליף בגדים – ויישאר איתם, בצהריים כשהולך לנוח – כשקם יחליף בגד אחר.
ולבנים וגרביים אין צורך להכינם (חזון עבדיה ילקוט יוסף מהדורה תשע"ט)
ב. בשבת עצמה אין שום מנהגי אבלות, ומותר לאכול בשר ולשתות יין, וגם בסעודה שלישית המפסקת מותר.
ג. יש לסיים האכילה והשתייה בסעודה השלישית שהיא סעודה מפסקת, זמן מה קודם השקיעה ראוי בשעה 19:20, שיוכל לשטוף פיו וכד', עד שקיעת השמש שאז מתחיל הצום.
ד. עשרים דקות לאחר שקיעת החמה בשעה 19:58, אפשר לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז להחליף לבגדים משומשים ולנעול נעלי בד או נעלי גומי ולבוא לבית הכנסת, ואפשר להגיע גם ברכב.
ה. אין הבדלה במוצאי שבת – ליל התענית. אלא בבית הכנסת – קודם קריאת איכה, מברכים על הנר. והנשים בבית תברכנה בצאת השבת על הנר – לאחר שתאמרנה "ברוך המבדיל בין קודש לחול".
ו. במוצאי הצום – עושים הבדלה רק על היין – בלי בשמים ונר. וצריך להתחיל מיד מברכת, "בורא פרי הגפן"- ולאחר מכן ברכת "המבדיל".
ז. ילדים עד גיל בר מצווה, וכן חולה אפילו שאין בו סכנה פטורים מהתענית, וחייבים להבדיל לפני שהם אוכלים ושותים, כולל הילדים.
ח. בליל התענית ויומו, יושבים על הארץ גם בבית כנסת בתפילות עד תפילת מנחה ועל כסא או כריות או שרפרף, צריך שיהיה פחות משלושה טפחים – פחות מ- 24 ס"מ.
ט. ביום התענית כשקם ממיטתו יש לו ליטול ידיו עד סוף קשרי האצבעות ולהעביר על עיניו, ולדעת מרן מלכא בחזון עובדיה יש לומר את כל ברכות השחר, כולל "שעשה לי כל צרכי", שכל הברכות נתקנו על מנהגו של עולם.
י. ילדים קטנים וכן כל מי שלא מתענה יש להם ללבוש נעלי בד וגומי.
יא. מנהג ירושלים ו"בית אל" להתפלל ביום תשעה באב תפילת שחרית כרגיל כמו כל השנה, ורק לאחר התפילה חולצים התפילין ואומרים קינות.
יב. אין לטייל ביום תשעה באב ולהסיח דעת מהאבלות.
"ויהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה אמן"